(דברים, כ"ה, ה' - י')
הפסוקים | השאלות |
מצוות ייבום: (ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ: |
1. מה פרוש הביטוי "ישבו אחים יחדיו"? 2. 3. מה טעמה של מצוות ייבום? |
(ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: | 4. מיהו ה"בכור"? מיהי היולדת? 5. |
מצוות חליצה (ז) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי: |
6. |
(ח) וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ: |
|
(ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו: | 7. 8. מהי טעמה של מצוות החליצה? 9. איזו מצוה קודמת - ייבום או חליצה? |
(י) וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל: |
|
על מנת לענות על השאלות היסודיות נעיין במספר מפרשים:
מקורות פרשניים בענין ייבום וחליצה:
*רש"י דברים פרק כה פסוק ה - "כי ישבו אחים יחדו" - שהיתה להם ישיבה אחת בעולם...
(הערת הבארה: רש"י מצריך שני תנאים על-מנת שתתקיים מצות ייבום).
*"הכתב והקבלה" - "ובן אין לו" - אין לתרגם מילת "בן", בן זכר - שהרי אם יש לו בת - גם כן לא הותר הייבום. מילת "בן" כוללת זכר ונקבה, לדוגמא: "בעצב תלדי בנים".
*אברבנאל - "הייבום הוא לזכות המת משום שהנחמה היותר גדולה שתהיה לאדם בשעת מותו, בהשאירו איריו בנים ממלאים מקומו יורשי נחלתו...
הייבום הוא לזכות האישה - שלא תצטרך לצאת מביתה ומנחלתה ולחפש מנוח אחר".
*רמב"ם הלכות ייבום וחליצה פרק ב' - "והיה הבכור אשר תלד" - מדובר בבכור האחים, כלומר: גדול האחים יקום על שם אחיו המת. וזה שנאמר "אשר תלד" משמעו אשר ילדה האם ואין הכוונה אשר תלד היבמה.
*רמב"ם הלכות ייבום וחליצה פרק א' הלכה ב' - לא רצה ליבם או שלא רצת היא הרי זה חולץ לה ואחר כך תהיה מותרת להינשא לאחר, ומצות עשה מן התורה לחלוץ אם לא רצה ליבם שנ' +דברים כ"ה ט'+ וחלצה נעלו וכו', ומצות ייבום קודמת למצות חליצה.
*רש"י דברים פרק כה פסוק ט - "וירקה בפניו" - על גבי קרקע.
*רבינו בחיי - כל זמן שהיבם רוצה ליבם, הנה הוא מקים זרע לאחיו ונראה כאילו אחיו חי. וכשאינו מקיים זרע לאחיו, נראה שאחיו מת וצריך שהוא יתאבל עליו, ולכן היבמה תחלוץ המנעל שהוא סימן אבלות כאילו מהאבל על אחיו המת.
תשובות לשאלות על-פי הפרשנים שלמדנו:
שאלה | הפרשן המתייחס לשאלה | תשובתו |
1 |
|
|
2 |
|
|
3 |
|
|
4 |
|
|
5 | ----------------------- | ----------------------- |
6 |
|
|
7 |
|
|
8 |
|
|
9 |
|