דף מקורות לעיון ועבודה עצמית

א. לעניין המסכת ומקומו של פר' "ערבי פסחים" במסגרתה

כותב המאירי בהקדמתו: "אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר, י"א, זאת המסכתא, ר"ל, מסכת "פסח ראשון, היא מסדר מועד, והורגלנו בלימודה אחר מסכת סוכה, לסבר אשר הזכרנו בפתיחת החיבור, וכבר ביארנו שם, שזאת המסכתא עם המסכתא הבאה אחריה, ר"ל "פסח שני", היו מתחילה בסידור רבינו הקדוש מסכתא אחת נקראת "פסחים", ובימי הגאונים חלקוה לשתים, וקראו הראשונה "פסח ראשון" והשניה "פסח שני", וגם העתיקו פרק "ערבי פסחים" ממקומו שהיה אחרון לכל הפרקים, ושמוהו אחרון לה בחלק הראשון, שאנו מבארים עכשיו בע"ה, ר"ל מסכת "פסח ראשון", ועל זה הסדר זאת המסכתא כוללת חמישה פרקים לפי שיטתנו".

‎1) סכם דברי המאירי, ועיין, בהקשר זה, בנוסח ה"הדרן-עליך" שבסיום הפרק הרביעי והתשיעי שבגמ' שלפנינו.

ב. במשנה: "ערב פסחים וכו'..."

נחלקו הראשונים בגרסא "ערב" או "ערבי", ולפנינו מיוצגת המח' בדעות רש"י והרשב"ם ואף תוס' דן בנושא. רוב הראשונים שלפנינו מקבלים גרסת "ערבי" כברשב"ם וביניהם - הרי"ף, הרא"ש, הר"ן, מהר"ם חלווה והמאירי.

‎1) בדוק ב"מרדכי" כאן, כיצד ניתן לא רק להתמודד עם הבנת שיטת רש"י (כפי שמנסה לעשות תוס'), אלא מה הביא את רש"י לגרוס דווקא ערב. עמוד על שיטת המרדכי עצמו ונימוקה.

ג. שם: "...סמוך למנחה וכו'..."

‎1) עיין היטב בדברי הרשב"ם בד"ה "ערבי פסחים", ולש הבנה מלאה יותר, עיין בברכות דף כ"ו ע"ב "...ומפני מה אמרו תפילת המנחה וכו'...", וברמב"ם פ"ג מהל' תפילה ה"ב (ועיין ב"משנה ברורה" סי' רל"ג ס' א').

‎2) וכותב המהר"ם חלוואה (מגדולי הראשונים, תלמיד הרשב"א ובן דורם של הר"ן והריב"ש) בחידושיו למס' - "...ואין לפרש "סמוך" לה - לאחריה, דהיינו תחילת י"א, מדאמרי בגמ' דבערבי שבתות מן המנחה ולמעלה הוא דאסור, סמוך למנחה שרי - אלמא "סמוך" - לפניה קתני. ותו - דאמרינן בגמ' - אפי' אגריפס שהיה רגיל לאכול בתשע שעות, אותו היום לא אכל עד שתחשך. אלמא מתחילת עשר קאמר".

איזו אפשרות דוחה המהר"ם חלוואה, וכיצד?