הצעה לעיבוד יחידות לימוד והוראתן
א - המטרות
להלן רשימת המטרות הלימודיות והחינוכיות שניצבו לפנינו בשעה ששרטטנו לעצמנו את השיטה המפורטת להלן כדרך נוספת להוראת פרקי שמשון שבספר שופטים.
1. התלמיד ירכוש לעצמו את המיומנויות הנדרשות ללימוד נביאים ראשונים ברמה גבוהה, ויגיע לידיעות נרחבות בנושאי הלימוד.
2. התלמיד יכיר את מקורות הדעת של המקרא מכלי ראשון: החל במקרא עצמו, דרך מקורות חז"ל ופרשנים קלאסיים, וכלה במחקרים ובממצאים אחרים, המתייחסים לחומר הנלמד.
3. התלמיד ילמד לפרש מידע המובא בפניו, לבקרו, לנקוט עמדה כלפיו ולהסיק ממנו מסקנות.
4. התלמיד ילמד להבדיל בין מקורות המידע המתבססים על מסורת חקר המקרא של האמונים על השקפת עולם דתית, לבין המחקר החופשי של מבקרי המקרא בדורות האחרונים ובימינו.
5. באמצעות העמקת ידיעותיו ביחידות לימוד אלה, תתחזק הכרתו הדתית והלאומית של התלמיד והוא יוכל להפנים את המסרים שהמקרא מבקש להנחיל לנו כבני אדם מאמינים וכיהודים המחדשים את חייהם בארץ ישראל.
ב - שיטת הלימוד
התלמיד יתבקש לבצע משימות מוגדרות באמצעות קריאה מודרכת ובאמצעות עבודה עצמית.
העבודה העצמית של התלמיד מהווה חלק מרכזי בתהליך הלמידה, שכן רק בדרך לימוד זו ישתחרר התלמיד, באופן הדרגתי, מתלותו במורה, ויהיה ללומד האחראי על למידתו ועל התקדמותו. עבודה עצמית זו תתבטא גם בדרך הלימוד היחידני וגם בדרכים שיתופיות אחרות:
א. התלמיד ישתתף עם חבריו בקבוצות לימוד, שבהם ייערך משא ומתן לימודי. בדרך זו, ילמד התלמיד להגן על דעתו, ילמד להקשיב לדעה או מסקנה אחרת, גם אם היא מנוגדת לדעתו וינסה להבינה, תוך נקיטת גישה סובלנית.
ב. בהכירו בעובדה שאין הוא מסוגל להקיף את כל החומר הנלמד בכוחות עצמו, ילמד התלמיד להיעזר בחבריו וחבריו ייעזרו בו "בתחום מומחיותי" (לימוד בשיטות הג'יג'סו).
ג - השלבים בדרכי ההוראה
1. קריאת היחידה המקראית ללא מפרשים ורישום ראשוני של בעיות בולטות, הטעונות עיון ולימוד.
2. חלוקת היחידה לנושאי משנה וקביעת תהליכי הלמידה (חלוקת עבודה וקבלת אחריות על חלק מנושאי המשנה או על חלק מהבעיות המרכזיות).
3. רישום מפורט של שאלות ובעיות ביחידות המשנה ומיונן.
4. הכנת ביבליוגרפיה ראשונית והחלפת מידע בקבוצה הלומדת.
5. עיון במקורות חז"ל (משנה, גמרא ומדרשים), ריכוז המידע וסיכום היחס הדו-ערכי של חז"ל לדמותו של שמשון. (יש הבדלים קלים בדעות, אך הן אינן קוטביות).
6. עיון בפרשנים הקלאסיים (מימי הביניים ועד ימינו) במטרה להבין מה היו השאלות אותן הם רצו לפתור, האם הם הסתמכו על דעות חז"ל ובאיזה אופן, והאם הם השיבו תשובות עצמאיות ומקוריות משלהם.
7. עיון מודרך במאמרים, התייחסותם לשאלותינו ולשאלות חדשות, שבעלי המאמרים מבקשים להעלות, מה חידשו, מה פתרו ומה נשאר בבחינת "צריך עיון". (ניתן לנקוט עמדה ביקורתית, אם יש צורך בכך).
8. גיבוש גישות תוך החלפת דעות בקבוצה הלומדת.
9. לקחים ומסרים : מה למדנו? לשם מה? וכיצד?
10. סיור לימודי ב"עקבות" שמשון והכרת הריאליה שבפרשת שמשון.
11. הצעות להמשך טיפול בנושא או עיסוק יצירתי בו.
ד - דפי הדרכה לימודיים ליישום השיטה
דף הדרכה מס' 1
המשימה: קראו את היחידה ללא מפרשים ורשמו שאלות ובעיות הטעונות עיון ולימוד.
הוראות הביצוע:
1. הכיתה תתחלק לשלושה-ארבעה צוותי לימוד. לאחר הקריאה בתוך הצוות (רצוי בקול רם!), עליכם לרשום שאלות המעניינות אתכם והנראות לכם ראויות לעיון ולדיון בכיתה כולה. לאחר שרשמתם עשר-חמש עשרה שאלות, הפסיקו את העבודה.
2. בעזרת המורה המנחה, סכמו את השאלות שהצגתם כבר בשלב העיון הראשוני בחומר הנלמד.
הסיכום ייערך כדלהלן : כל צוות יתרום שאלה אחת לכיתה. לאחר רישום ארבע שאלות (כמספר הצוותים), התחילו סבב שני של שאלות ורישמו שוב ארבע שאלות חדשות.
המשיכו בדרך זו עד שתמצו את כל השאלות שהעליתם.
3. עתה, מיינו, את השאלות לפי אמות המידה שקבעתם לעצמכם.
השוו את אמות המידה על פיהן מיינתם את השאלות.
דף הדרכה מס' 2
המשימה: קראו מחדש את פרקי פרשת שמשון (ספר שופטים פרקים : י"ג-ט"ז) וחלקו אותם לנושאי משנה, על פי אמת מידה, הנראית לכם. תנו כותרת לכל אחד מנושאי המשנה, ופרטו את האירועים הכלולים בהם. .
הציעו תרשים הממחיש את תולדות חיי שמשון, החל ב"ויגדל הנער ויברכהו ה', ותחל רוח ה' לפעמו" (שופטים י"ג, כד) וכלה ב"תמות נפשי עם פלשתים" (שופטיס ט"ז, ל).
הבליטו בתרשים את נקודות המשבר, את נקודות השיא, את האירועים בהם מציין הכתוב ש"צלחה עליו רוח ה'" וכן את מותו ונפילתו כגיבור מושיע.
דף הדרכה מס' 3
המשימה: מפגש עם מקורות חז"ל, כפי שהובאו בגמרא ובמדרשים. הכרת המדרשים ותרומתם להבנת המקרא, הן מההיבט הרעיוני-השקפתי (מגמת המקרא), והן מההיבט הפרשני.
הוראות הביצוע: הכיתה תתחלק לשני צוותי עבודה :
צוות א' - הכנת משפחת שמשון לאירוע הגדול של לידת מושיע לישראל (פרק י"ג).
צוות ב' - חיי שמשון - המורכבות בהבנת מעשיו והתנהגותו של שמשון, לפי חז"ל.
משימות לצוות א' : קראו את מבחר מדרשי חז"ל, כפי שהובאו בפרק ב', שבמדרש ב"מדבר רבה", ובצעו את המשימות הבאות :
א. רשמו את השאלות שעמדו בפני בעלי המדרשים ואשר עליהן הם משתדלים לתת תשובות.
ב. השוו שאלות אלה לרשימת השאלות הראשוניות שלכם וסכמו :
1. על אילו משאלותיכם מצאתם תשובה במדרשים?
2. על אילו משאלותיכם (על פרק י"ג בלבד), לא מצאתם מענה במדרשים שהובאו, ואתם ממשיכים לבקש תשובה עליהן.
3. יש, לעתים, שמדרשי חז"ל אינם באים כלל לענות על שאלות, אלא רק למלא פערים ולחשוף עניינים הנרמזים בכתובים (כי דרך הכתובים לקצר!) ציינו שלושה מדרשים שבאים למלא תפקיד זה.
ג. מדרש רבה הוא רק אחד המקורות שממנו יכולים אנו ללמוד ולהבין את דעת חז"ל על המסופר בכתובים. ישנם מקורות רבים הפזורים בתלמודים, במדרשי ההלכה והאגדה ובילקוטים למיניהם, בשאילתות, בזוהר ועוד, שגם בהם הובאו דעות והשקפות קדמונינו.
לרשותנו, מראה מקומות לכל אחד מהפסוקים בתנ"ך. אנו מתכוונים לספר "תורה הכתובה והמסורה" מאת א' הימן המכיל את מראה המקורות בספרות חו"ל לכל אחד מפסוקי התנ"ך ולפרשתנו : פרקים י"ג-ט"ז שבספר שופטים.
כל אחד מחברי הקבוצה יבחר שני פסוקים מפרק י"ג ויעיין בכל מקורות חז"ל המתייחסים לפסוקים שבחר. (ניתן להיעזר בראשי התיבות והקיצורים שבראשית הספר, שכן על-ידם, לא ייתקשו לפענח את השם המלא והמדויק של המקום בו מדובר).
בסיום העיון, ידווח כל אחד מחברי הצוות לצוות כולו על גילויו ופרטים על המקור עצמו .
ד. קראו את מאמרו של ד"ר ח' חמיאל "לידתו של שמשון", מתוך "מעייני מקרא", עמ' 376 - 411 וסכמו : מה תורם, לדעתכם, מאמר זה להבנת מדרשי חז"ל - ומה הוא חידש לכם ?
ה. בהסתמך על המדרשים שלמדתם, כתבו סיכום קצר על משפחתו של שמשון ושימו דגש על הנקודות הבאות :
1. אישיותו של מנוח לפי המקרא ולפי המדרש.
2. מדוע נבחרה משפחה זו דווקא להביא לעולם את המושיע?
3. מדוע נתחייב המושיע להיות נזיר?
משימות לצוות ב': התלמוד במסכת סוטה ט', ע"א - י', ע"ב, משתדל לפרש כתובים מפרשת חייו של שמשון. באמצעות פירוש כתובים אלה מבקשים חז"ל לענות על שאלות שהציקו להם בהבנת דמותו של שמשון השופט. עיינו במקור זה וכן במקורות חז"ל נוספים, ומלאו את המשימות הבאות:
א. המשנה קובעת ש"שמשון הלך אחר עיניו" וכו'. עיינו בתחילת פרק י"ד והוכיחו כיצד מבליט המקרא עניין זה?
ב. הגמרא משתמשת בביטוי חריף יותר ואומרת : "שמשון בעיניו מרד". עיינו ב"שקלא וטריא", של הגמרא והסבירו במה מתבטאת מרידה זו.
ג. על סמך האמור לעיל, כיצד תוכלו לתרץ את הסתירה, כביכול, בין "כי היא ישרה בעיני" לבין "כי מה' היא" ?
ד. שמשון מסתבך בעסקי שלוש נשים. ציינו מהי הערכת התלמוד לכל אחת מן ההסתבכויות הנ"ל (עיינו גם במקור שבתלמוד ירושלמי על מס' סוטה פרק א', הלכה ח'). כמו כן הביאו את האסמכתאות במקרא שעליהן התבססו חז"ל בבואם למנות ולהגדיר (דרך מדרש השם) את תכונותיה השליליות של דלילה.
ה. אין המקרא מסביר למה קראה אם שמשון לבנה בשם זה ; ר' יוחנן הוא שמשלים את החסר. מה מבקש, לדעתכם, ר' יוחנן להדגיש לנו בדרשו שם זה? עיינו גם במאמרו השני של ר' יוחנן, בסמוך, וסכמו את דעתו על דמותו של שמשון.
ו. עתה, הכינו רשימה נוספת של פסוקים שמתפרשים על ידי האמוראים, ונסו להבין איזו שאלה או בעייה ביקש הדרשן לפתור בדרשתו.
ז. לאילו משאלותיכם אין המדרשים שבגמרא ובמקורות אחרים (לא כולל פרק י"ג) מתייחסים, ואתם ממשיכים לחפש להם מענה ?
ח. בין מדרשי האגדה ישנם מדרשים שאמנם מפרשים כתובים, אך הם אינם מובנים כפשוטים וטעונים הסבר נוסף. הביאו דוגמאות למדרשים כאלה.
ט. עיינו במשימה ג' של צוות א' ובצעו את הנאמר שם. אולם עליכם לבחור בכתובים מתוך פרקים י"ד-ט"ו.
י. על סמך המקורות שלמדתם, הכינו סיכום קצר על דמותו של שמשון לפי חז"ל. הדגישו את ההתלבטויות בדבריהם בנסותם להבין את הדמות, יוצאת הדופן, של שופט זה. (אישיותו, מעשיו ואופן ביצוע משימותיו).
דף הדרכה מס' 4
המשימה: הבנת פירוש אברבנאל לפרשת שמשון.
הוראות הביצוע: אברבנאל ידוע כאחד הפרשנים השיטתיים והיסודיים ביותר מבין מפרשי ימי הביניים. הוא מחלק את פרשת שמשון לשני חלקים ובכל חלק הוא שואל שש שאלות (סה"כ שתים עשרה שאלות), שחלקן פרשניות, וחלקן מרכזיות ומהותיות להבנת חידת חייו של שמשון. הוא הכיר היטב את כל דברי חז"ל (שגם אנו הכרנום בחלקם) וכן את כל הראשונים שקדמו לו בפרשנות המקרא. עליכם לענות על השאלות הבאות, תוך התחשבות באמור לעיל. מוצע לעבוד בחברותא.
א. רשמו בקצרה את כל שתים עשרה השאלות שהוא שואל בפרשת שמשון (שימו לב לסגנון ולניסוח השאלות).
ב. האם הציב אברבנאל שאלות, שלא הוצגו על ידכם בשלב הראשון של עבודתכם ולא עסקתם בהן במישרין או בעקיפין בדף הדרכה מס' 3? ציינו מהן.
ג. בחרו בשאלות הנראות לכם מרכזיות, ודלגו על השאלות הנראות לכם משניות. סכמו בקצרה את תשובתו העקרונית של אברבנאל והתייחסו אליה במיוחד כאשר הוא דוחה תשובה של פרשנים אחרים (שימו לב לסגנון הדחייה !) ומציע, במקומה, תשובה אחרת ומקורית יותר. אם יש לכם הסתייגויות הביעו אותן!
ד. לעתים, מפרש אברבנאל ומרחיב את תשובת חז"ל, ולעתים מציע הצעות חדשות, הנראות לו כ"פשוטם של המקראות". הביאו עוד דוגמאות אחדות לכל אחת מן הדרכים הנ"ל.
ה. כתבו סיכום על דמותו של שמשון, לפי אברבנאל, ועמדו במיוחד על הנקודות הבאות :
1. מדוע חויב שמשון להיות נזיר ומה היה התפקיד של שער ראשו?
2. איך ניתן להסביר אם העובדה כי נזיר אלוקים, שופט ומושיע ישראל, מסתבך בענייני נשים? (במיוחד עם אישה כדלילה!).
3. כיצד הראו לשמשון מן השמים מהו ייעודו האמיתי, ובאיזה אופן הוא הגיע בסופו של דבר להכרה בייעודו זה? (החרטה והחזרה בתשובה).
הוסיפו נקודות נוספות, הנראות לכם חשובות ומייצגות את דעת אברבנאל לגבי הבנת דמותו של שמשון.
דף הדרכה מס' 5
המשימה: הכרת פירושו של רד"ק לפרקי שמשון ובעיקר לפסוקים הבאים :
י"ג, ד
י"ג, ה, ד"ה "והוא יחל"
י"ג, כה
י"ד, יט
ט"ז, יח
ט"ז, כ
ט"ז, כב
ט"ז, לא
הוראות הביצוע: עבודה בקבוצות. עיינו במקורות הנ"ל וענו על השאלות הבאות :
1. בפתיחה לפרשת שמשון (י"ג, ד), מעלה רד"ק את השאלות המציקות לו, כשבתשובתו עליהן, הוא מציג את דמותו של שמשון, כפי שהיא מצטיירת בעיניו. על סמך קטע זה, סכמו מהי גישתו הכוללת של רד"ק לדמותו של שמשון.
2. לעתים, מביע רד"ק דעות והשקפות עצמאיות, אך מיד לאחר מכן הוא מביא גם את דעת חז"ל (לעתים הוא עושה זאת בסדר הפוך). הצביעו על שלוש דוגמאות כאלה.
3. "ותחל רוח ה' לפעמו" וגו' כיצד מפרש רד"ק את שתי המלים : "ותחל" ו"לפעמו" ? השוו את פירושיו עם פירושים שניתנו לשתי המלים על ידי מפרשים אחרים, וציינו אילו פירושים נראים לכם מתאימים ביותר ל"פשוטו של מקרא".
4. כיצד פותר רד"ק את ההיטמאות למת (מה הוא מוסיף לדברי חז"ל?).
דף הדרכה מס' 6
המשימה: הכרת פרשנותו של בעל "כלי יקר" לנביאים ראשונים בכלל, ולפרשת שמשון, בפרט.
הוראות הביצוע: עבודה בארבע קבוצות - כל קבוצה לומדת פרק אחד לפי פירושו של "כלי יקר" ועונה על השאלות הבאות :
1. מהי התרשמותכם הכללית מפרשנותו? (תוכן ושיטה).
2. הביאו שלוש מובאות מהפרק שלמדתם וציינו אילו חידושים פרשניים-רעיוניים כלולים בהן. כן הצביעו על שלוש דוגמאות שיש בהן דיוק לשוני מעניין או מקורי.
3. על סמך הפרק שעיינתם בו, אילו מבין הפרשנים מצטט "כלי יקר" לעתים קרובות ? מדוע הוא נוהג כך, לדעתכם?
4. חלקו ביניכם תפקידים, והכינו עבור חבריכם סיכום על הפרק שלמדתם.
דף הדרכה מס' 7
המשימה: לפניכם ארבעה מאמרים העוסקים בפרשת שמשון, כשהם מסתמכים בעיקר על מקורות חז"ל ועל הפרשנים הקלאסיים של המקרא. עליכם לקרוא אחד מן המאמרים ולסכמו על פי ההנחיות הבאות :
1. מהי השיטה בה משתמש בעל המאמר לצורך פיתוח הנושא?
2. מהם המקורות, שעליהם הוא מסתמך בפיתוח הנושא!
3. אילו מקורות חדשים, שלא הכרתם עד כה, התגלו לכם באמצעות בעל המאמר.
4. במה העשיר אתכם בעל המאמר, ואילו חידושים הוא חידש לכס ? הביאו דוגמאות!
5. האם יש לכם הסתייגויות מדרך פרשנותו של בעל המאמר את דברי חז"ל, או מהסבריו וממסקנותיו? אם כן ציינו מהן!
רשימת המאמרים:
א. "דמותו של שמשון" על פי חז"ל מאת אליהו מנחם גויטין, מתוך "שמעתין" מס'
52, עמ' 24-7.
ב. "המיוחד בדמות שמשון" מאת הרב יששכר יעקובסון, מתוך "חזון המקרא", עמ'
353 360-.
ג. "שמשון - גבורה שבקדושה" מאת הרב אליהו דסלר, מתוך "מכתב מאליהו", כרך ב' עמ' 274-266.
ד. "פרשת שמשון" מאת שמואל הכהן, מתוך "בשדה חמד" תשכ"ט, עמ' 414 417-.
דף הדרכה מס' 8
קראו את המאמר: "מעז יצא מר" מאת אברהם קריב, מתוך "שבעת עמודי התנ"ך", וענו על השאלות הבאות:
1. מאמרו של קריב הוא על גבול הספרות (מסה) והפרשנות. מה במאמרו הוא בבחינת "ספרות" ומה - "פרשנות"?
2. רשמו לעצמכם חמש שאלות הנראות לכם חשובות, ובדקו מה התייחסותו-תשובתו של אברהם קריב ,עליהן.
3. "מראהו הטבעי של שמשון היה תנאי לכוחו העל-טבעי", תנו הסבר לקביעה זו של המחבר, והביעו את דעתכם עליה.
4. המחבר רואה סמליות רבה באירוע הצדדי של "האריה והדבש" - במה וכיצד מסמל אירוע זה את חייו של שמשון! השוו גישה זו עם גישתו של אברבנאל.
5. המחבר שואל: "ההוצק רעיון מסויים בפרשת שמשון!" ומשיב על שאלה זו. סכמו את תשובתו-מסקנתו.
6. רשמו כמה מהחידושים שחידש לכם מאמר זה, תוך ציון האסמכתאות שהביא בעל המאמר ממדרשי חז"ל.
7. הוכיחו כיצד תימצת המחבר את תוכן מאמרו בשם שנתן למאמר!
8. עמיתיכם לא קראו מאמר זה - המליצו עליו (ציינו פרטים).
דף הדרכה מס' 9
קראו את המאמר: "קורא מודרני מול הסיפור המקראי", מאת ד"ר ניסן אררט, מתוך "בשדה חמד", כסלו תשמ"ב, וענו על השאלות הבאות :
1. בהקדמה למאמרו שואל המחבר : "מה כוחה הכובש של יצירה עתיקת יומין זו" ? ומשיב על שאלתו, תוך ציון עשר אמות מידה עיקריות האופייניות לסיפור המקראי בכלל. קראו מחדש את פרקי שמשון והצביעו על הימצאות חמש-שש אמות מידה אלה גם בפרשה שלנו.
2. המחבר מנתח את דמויותיהם של מנוח ושל אשתו. תמצתו תיאור זה. ציינו מה מקובל עליכם בו, ובאלה נקודות אתם חולקים עליו בעקבות חז"ל או לאור הבנתכם אתם את הכתובים ואת מגמתם.
3. בפרק השני (האישה התמנית), מדבר המחבר על "הספירה האנושית" ועל "הספירה האלוקית" בתיאור ההתרחשויות, הסבירו והדגימו "ספירות" אלה בפרקים י"ד-ט"ו.
4. הצביעו על דוגמאות נוספות לקיומן של שתי ספירות אלה בסיפורי ספר שופטים.
5. המחבר טוען שהתנהגותו של שמשון מאופיינת בעקשות ילדותית-אנוכית, בשובבות, בהיותו ריק ופוחז, אויב הסדר הטוב וכו'. על אילו עובדות הוא מסתמך בקובעו אפיונים אלה! האם צודק המחבר בפרשנותו זו! נמקו עמדתכם.
6. בניגוד למקובל אצל חז"ל, סבור המחבר שדלילה היתה מבנות ישראל. כיצד הוא מגיע למסקנה זו. מדוע וחשוב לו, לדעתכם, לפרש את הכתובים באופן זה? 7. "שמשון הוא האנטי-גיבור המקראי" - הסבירו משפט זה והביעו דעתכם עליו.
8. מהם, לדעת המחבר, הלקחים מפרשת שמשון, אותם יכול להפיק אדם בן ימינו?
9. סכמו את דעתכם הביקורתית על מאמר זה (מה מקובל עליכם ומה אינו מקובל עליכם). חוו דעתכם על השימוש התדיר שעושה המחבר ב"סוגרים מפרשים". הביאו דוגמאות אחדות לשימוש כזה. לאיזו מטרה הוא נוהג כך, לדעתכם?
דף הדרכה מס' 10
קראו את המאמר : "שמשון הגיבור" מאת הרב עדין שטיינזלץ מתוך "דמויות מן המקרא", וענו על השאלות הבאות :
1. "שמשון הוא דמות של שופט יוצא דופן בתכלית" - ציינו את האפיונים של שופט, הנוגדים את כל הידוע לנו על שמשון.
2. "המפתיע והמפליא באישיותו של שמשון הם הכפילות והסתירה בתוך הדמות הזו"
- מהי אותה סתירה פנימית, שמוצא המחבר באישיותו של שמשון?
3. "חידת אישיותו של שמשון היא בעצם בעייה של הבנת המקרא" - נסחו את הבעייה .
4. כיצד פותר המחבר את הבעייה היסודית הזאת?
5. מה משותף, לדעת המחבר, בין "נביא דיבור" ל"נביא כוח"?
6. מה חידש לכם מאמר זה ומה יש לכם לומר בעדו או נגדו, בהתחשב בכל הידוע לכם מדברי חז"ל וממקורות אחרים? האם גישת המחבר נראית לכם?
7. מהם מסריו המרכזיים של מאמר זה?
8. הכינו סיכום מהמאמר עבור עמיתיכם לכיתה.
דף הדרכה מס' 11
המשימה: הכרת ספרו של יאיר זקוביץ "חיי שמשון".
הספר הוא ניתוח ספרותי - ביקורתי של פרקים י"ג - ט"ז. מחבר הספר מכיר היטב את מקורות חז"ל, כמו גם את כל הפרשנים האמונים על חקר המקרא ולימודן כ"כתבי קודש", והוא, אכן משתמש במקורות אלה כאבני בניין לספרו. יחד עם זאת הוא מתייחס למקרא כאל יצירה ספרותית, דבר המשפיע גם על ניתוחו הרעיוני את הכתוב.
הוראות הביצוע: קראו פרק ד' (עמ' 166 - 192) וענו על השאלות הבאות :
1. הבא דוגמאות אחדות (משפטים או רעיונות) אותם דוחה, מלכתחילה, השקפת עולמך הדתית.
2. הבא דוגמאות לניתוחים ספרותיים המקובלים עליך, והמהווים חידוש לגביך.
3. דמותה של דלילה ומעשיה - ערוך השוואה (ציין את הצדדים השווים והשונים) בין פרק זה לבין אחד המאמרים האחרים שקראת.
4. המחבר מרבה לערוך השוואות בין פרשת שמשון ודלילה לבין פרשיות אחרות, בין מתוך חיי שמשון ובין ממקורות אחרים. הדגם מספר השוואות שנראות לך מעניינות.
5. האמנם היתה הצדקה, בעיניך, לקרוא פרק זה, למרות ההבדלים העקרוניים בין השקפת עולמך הדתית לבין גישתו של המחבר לסיפורי המקרא?
ה - דף עבודה לחזרה ולסיכום
לפניך משימות ושאלות לעבודה עצמית. ענה על שש מתוכן, על סמך בחירתך האישית. השתמש בפרשני המקרא העומדים לרשותך, ברשימותיך ובביבליוגרפיה. אם קיימים חילוקי דיעות בין המקורות השונים, ציין מהם ונקוט עמדה משלך.
1. תאר את המצוקה של שבטי ישראל בתקופת שמשון (פלישת הפלשתים לארץ, המייחד את הפלשתים משאר אויבי ישראל בתקופת השופטים, סבל השבטים, מדוע לא מתארגנת מרידה כלשהי בפלשתים, ועוד...)
2. מדוע חויב שמשון להיות נזיר? (סכם דעות בקשר שבין הנזירות לבין מעשיו של שמשון, הדגם את דעתך).
3. שרטט את דמויותיהם של הורי שמשון - על פי המקרא ועל פי דברי חז"ל.
4. החידה של שמשון - האם היא הייתה בבחינת משחק הוגן מצדו? היעזר גם במאמרו של ד"ר משה ויידל.
5. שמשון מוסגר לפלשתים ע"י בני שבט יהודה - תאר את עצם מעשה ההסגרה, את התהליך ואת התוצאות.
6. "גבורת שמשון - אליה וקוץ בה". "שמשון בעיניו מרד - הקוץ והאליה". מה דעתך על שתי קביעות אלו ?
7. אחרית שמשון - התייחס לנקודות הבאות :
א. מדוע בוחרים הפלשתים בניקור עיני שמשון ולא ממיתים אותו?
ב. מדוע אין שמשון מבקש מה' שיכה את הפלשתים בכל דרך שהיא, כך שהוא יישאר בחיים ?
ג. מה הקשר בין צמיחת השער לבין ההתגלות המחודשת של כוחו הפיזי.
8. ציין חמישה מסרים, לקחים או מסקנות, הנראים לך כחשובים ביותר, ואשר למענם מספר לנו המקרא את פרשת שמשון. תוכל להיעזר ב"תועליות המגיעות מזה הסיפור" של רלב"ג ובספרו של י. זקוביץ, "חיי שמשון", עמ' 214-213.
9. הכן תכנית סיור בעקבות שמשון. קבע במדויק את המטרות. פרט את התחנות השונות בסיורך הן מבחינה גיאוגרפית, טופוגראפית והסטורית והן מבחינת החי והצומח. היעזר בחוברת "בעקבות שמשון - סיור לימודי" מאת יוסף גפני, בהוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד החינוך, ירושלים תשמ"ד.
10. לסיום: חזור וקרא את פרקי שמשון ללא כל מפרשים, וענה:
האם ישנן שאלות שנותרו ללא מענה ? והאם תרצה להמשיך ולעסוק בעתיד בפרשה מופלאה זו?
פרט ונמק את תשובותיך.
לפניך שאלות ומשימות להעשרה ולהעמקת מעורבותך בחומר הנלמד, כולל שאלות יצירתיות. ענה על אותן שאלות, בהן אתה מוצא עניין.
1. אתה מתבקש להמליץ בפני לומד חדש על ביבליוגרפיה מזערית (שלושה-ארבעה מקורות) לפרשת שמשון. ציין מהם המקורות הנראים לך כחשובים ביותר ונמק את המלצתך. (הערה: אל תכלול כאן את מקורות חז"ל ; אלה אינם זקוקים להמלצתך !) .
2. אתה נמנה על אחד מראשי שבט דן או שבט יהודה, ועליך לשאת את נאום ההספד הראשי על שמשון בן מנוח ז"ל - כתוב את אשר עתיד אתה לומר במעמד גדול זה.
3. אתה עיתונאי וקבלת היתר מיוחד מהפלשתים לבקר אצל שמשון בבית האסורים. שמשון מסכים להתראיין. כתוב את תוכן הראיון (שאלותיך ותשובותיו) ואל תשכח לשאול אותו על צוואתו !
4. קרא "בקדמוניות היהודים", ספר חמישי את תיאורו ופרשנותו של יוסף בן מתתיהו (המכונה יוספוס פלביוס) לפרשת שמשון, ותיוכח שלפנינו בעצם תיאור ספרותי-חופשי של פרשת שמשון.
הבא מספר דוגמאות בולטות לפרשנות חופשית זו, שנכתבה בעצם לקהל הרומי-יווני שבימיו. ציין גם עובדות הנוגדות, במפורש, את הנאמר בכתובים.
5. דמותו של שמשון הפרתה את מחשבתם ואת דמיונם של אמנים בתחומי יצירה שונים : מוסיקה, ספרות, ציור ופיסול. גש לספריה ובקש להתרשם מיצירות אמנות שנוצרו בהשראת דמותו של שמשון. התבונן, קרא, שמע וכתוב דברי הערכה וביקורת על חלק מהן.
המלצה :
א. ציורי דורה, רמברנדט ואחרים.
ב. מחרוזת שירים של לאה גולדברג "אהבת שמשון" מתוך "מוקדם ומאוחר", הוצאת ספריית הפועלים, תל-אביב תשל"ג.
ג. "מעשה שמשון" - דרמה פרי עטו של רמח"ל, הוצאת מוסד הרב קוק ומחברות לספרות, תל-אביב תש"י.
ד. "שמשון" - רומן היסטורי של זאב ז'בוטינסקי. (קרא מספר עמודים).
6. הקדשת שעות רבות ללימוד פרשת שמשון, סכם לעצמך כמה מחוויות הלימוד שחווית תוך כדי הלימוד : גם מבחינת דרך הלימוד (התהליך), וגם מבחינת התוכן (התוצר):
ו - הערות ושיקולי דעת דידקטיים
לדף הדרכה מס' 1
המטרה היא : לפתוח בשאלות של התלמידים, שכן הם הראשונים ששואלים, ואנו עומדים לטפל בשאלות שלהם. יש להניח, שבשלב הראשון, ישאלו התלמידים רק שאלות כלליות ועקרוניות. בעיקר שאלות בעלות אופי ביקורתי, המתייחסות למעשי שמשון, למוסריותו; ליחסו לנשים, לבני עמו, לבעיית הנזירות, לכוחו הפיזי ולעצם היותו שופט יוצא דופן מבחינות שונות.
השאלות האלה תשארנה ברקע הלימוד, תוך שהן מקבלות חיזוקים במהלכו, עד לפתרון משביע רצוי עם, סיום לימוד היחידה.
מיון השאלות בשלב זה, מדגיש את גיוונן ומכוון את הדיון להתמודדות רצינית עם שאלות שונות, המצריכות עיון במקורות שונים.
בגלל כמות החומר וריבוי השאלות, רצוי לחלק את שלב העלאת השאלות לשני חלקים: בשלב הראשון - ימצו התלמידים את שאלותיהם לגבי פרק י"ג וימיינו אותם, כאשר בשלב השני, יעסקו התלמידים בפרקים העיקריים של פרשת שמשון.
לדף הדרכה מס' 2
מצ"ב הצעה לחלוקת היחידה.
מטרת המשימה להכיר את מבנה היחידה ואת "הנדבכים" מהן היא מורכבת. להבין כיצד מתפתחים האירועים, האחוזים ודבוקים זה בזה כשרשרת, עד לחוליה-השלב הסופי, בו מוגשמת המטרה האלוקית: "'הוא יחל להושיע את ישראל מיד הפלשתים".
חלוקה לנושאי משנה:
נושא משנה 1: במי יבחר ה' להושיע הפעם את בני ישראל? (הבית בו נולד שמשון).
א. הפלשתים - "גויי הים" - פולשים לארץ ומשעבדים את שבטי ישראל.
ב. הופעת המבשר (מלאך ה') בבית משפחת מנוח (היכרות עם המשפחה).
ג. "כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן הבטן" (הכנת שמשון לייעודו).
נושא משנה 2: שמשון והפלשתים - נישואי שמשון לתמנית והקורות אותו ואת הפלשתים בעטיים ("סיבוב" ראשון).
א. שמשון יורד לתמנה. ועומד על דעתו לשאת אישה פלשתית.
ב. שמשון מתגבר על כפיר אריות.
ג. המשתה ופרשת החידה (שמשון מפסיד בהתערבות, אך מנצח במערכה עם. הפלשתים - נקמתו הראשונה של שמשון).
נושא משנה 3: שמשון והפלשתים - המשך השתלשלות האירועים, הרחבתם והשפעתם על גורמים חדשים ("סיבוב" שני).
א. נקמתו השנייה של שמשון (מעשה השועלים).
ב. סיבה נוספת לנקמה בפלשתים ("ויך אותם שוק על ירך").
ג. בשל מצוקתם הרבה, מסגירים בני שבט יהודה את שמשון לידי הפלשתים.
ד. שמשון מכה בפלשתים בפעם הרביעית (בלחי החמור).
ה. מצוקת הצימאון של שמשון וישועת ה'.
נושא משנה 4: שמשון והפלשתים - הסתבכויות חדשות ("סיבוב" שלישי ואחרון).
א. שמשון בעזה.
ב. שמשון ודלילה (כיצד מצליחה דלילה להוציא משמשון את סודו הגדול?).
ג.. שמשון נופל בידי הפלשתים, מוכה ומושפל.
ד. אחרית שמשון - שמשון העיוור, המוכה והמושפל, מנצח את הפלשתים, במחיר חייו, גם במערכה האחרונה ("ויהיו המתים אשר המית במותו, רבים מאשר המית בחייו").
לדף הדרכה מס' 3
המטרה היא שתלמידינו יכירו את תרומת חז"ל להבנת המקרא. מדרשי חז"ל ישמשונו בכל עת שנעיין בספרות הפרשנית של ימי הביניים ובמקורות אחרים ; מהם נצא, ואליהם נחזור. על התלמידים להכיר את דברי חז"ל מכלי ראשון, ולא רק מתוך ציטוטים של חכמי ימי הביניים ושל פרשנים מאוחרים יותר. בדרך זו הם גם יבחינו בשימוש ובהרחבה של המדרש או בהצעות חדשות ומקוריות,לפתרון בעיות ישנות, שיסודם הראשוני נמצא כבר בדברי חז"ל.
אנו מצפים שבאמצעות עיון חוזר ומעמיק במדרשים, יעריכו תלמידינו את תרומתם של חכמינו ז"ל להבנת העומק הטמון ב"פשוטו של מקרא" מצד אחד, ואת חשיפתם של המסרים החבויים בין השיטין במקרא, מצד שני. כן יתוועדו תלמידינו לשפע המקורות העומדים לרשותנו ולדרכי השימוש בהם.
לדף הדרכה מס' 4
אנו פותחים ב"סיבוב", חדש בפרשת שמשון: על התלמידים להכיר, אמנם, את כל השאלות שמציג אברבנאל, אך יש לאפשר להם לבחור במה הם מעדיפים לעסוק. בחרנו להתחיל באברבנאל כי הוא אחד הפרשנים היסודיים ביותר של תקופת ימי הביניים.
כאן יש להדגיש לא רק את "התוצר הסופי" אלא גם את תהליך הלימוד ; על התלמידים לשים לב להערות כמו : "ואין ראוי שנסתפק במה שאחז"ל" (פרק י"ד שאלה א'). עלינו לעודד את תלמידינו להכיר את פירושו של אברבנאל, אך יש לאפשר להם להביע גם דיעות אחרות, בבחינת : "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
לדף הדרכה מס' 6
רי שמואל לאנייאדו, בעל הפירוש "כלי יקר" .לספר שופטים, שחי בתקופת ר' יוסף קארו, הכיר לבטח את כל פירושיהם של גדולי מפרשי ימי הביניים, לפירושו, שיצא לאור בהוצאת "מכון הכתב", ירושלים תשמ"ו, יש חשיבות מיוחדת בלימודנו בשל היותו מקיף, רחב ומפורט. לכל פסוק בספר ובפרשתנו - ישנה התייחסות מעניינת. לימוד פרשת שמשון, בעזרת פירושו, יביא ללימוד שיטתי ולהיכרות נוספת עם המפרשים, שהוא מזכיר בפירושיו.
לטיפה מן הים יש כל הסגולות של הים, לכן אפשר לחלק את המשימה בין כל התלמידים, שיביאו לכיתה מבחר מתוך הפירוש המקיף הזה. יש להניח, שעצם תהליך הבחירה, יביא בעקבותיו מגוון של רעיונות, כשהלימוד הכולל ייעשה מתוך שיתוף פעולה ויביא להעשרה הדדית של הלומדים.
לדף הדרכה מס' 7
עתה, לאחר שלמדנו את פרשת שמשון, לפי מפרשים שונים, יש לקרוא סיכומים, המתבססים על כל הפרשנים. בחרנו ארבעה מאמרים, בשלושה מהם יש, אמנם, גם חידושים, אך בעיקרם נועדו מאמרים אלה לתת תמונה מקיפה ובסיס להשוואה בין המפרשים השונים.
ניתן, כמובן, לחלק את קריאת המאמרים בין ארבע קבוצות : כל קבוצה תקרא,תעבד ותסכם מאמר שונה, ועל ידי כך יכירו התלמידים את כל ארבעת המאמרים.
לדפי הדרכה 8 - 11
לפנינו שוב ארבעה מאמרים. גם בהם נמצא, כמובן, את דברי חז"ל, אך בעיקרם מאמרים אלה עצמאיים, שאינם תואמים תמיד את דרך הפרשנות של חז"ל. אך אין לחשוש מכך, שכן הלומדים יצליחו בנקל ללכת בדרכו של ר' מאיר - "תוכו לקח וקליפתו זרק" - ויש ב"תוך" כמה וכמה רעיונות שחבל לוותר עליהם.
בחרנו פרק אחד מתוך ספרו המקיף של יאיר זקוביץ, אך ניתן בהחלט לחלק בין הלומדים קטעים נוספים מתוך הספר וכל קבוצה תקבל אחריות על נושא אחר.
דף עבודה לחזרה ולסיכום
חלקו הראשון של הדף משמש גם מעין מבחן בספרים פתוחים: על הלומד לכתוב עבודות קצרות על נושאים שונים, ובהן עליו להוכיח בקיאות במקורות שהכיר בתהליך לימודו העצמי והקבוצתי. כמו כן עליו לעיין גם במפרשים אחרים, שלא נזכרו במיוחד בחוברת זו (המלבי"ם ועוד), ולהכריע בין הפרשנים השונים.
החלק השני מיועד, כאמור, להעשרה. גם תלמידים מבוגרים ייהנו מהמפגש האמנותי
- ספרותי עם החומר הנלמד ואולי אף יזכו אחדים מהם להשראה, וירצו להתבטא בדרך יצירתית כלשהי. זאת יש לעודד, אך לא לחייב.
ז - ביבליוגרפיה להוראת פרקי שמשון
1. מקורות חז"ל בתלמוד בבלי וירושלמי למסכת סוטה, טי-י'.
2. מקורות חז"ל במדרשים: "במדבר רבה", פרשה י'. "ילקוט שמעוני", שופטים פרקים י"ג-ט"ז.
3. פרשני המקרא מימי הביניים. נשים לב במיוחד להוצאה החדשה של פירוש "כלי יקר", לפירושו על רמב"ן בבראשית מ"ט, טז-יח).
4. אליצור, יהודה - "המחצית השנייה של תקופת השופטים" וכן "ובעת ההיא פלשתים מושלים בישראל", מתוך "דעת מקרא, ספר שופטים", בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ט, עמ' 19-16 ועמ' קל"ה-קל"ו.
5. אררט, ד"ר ניסן - "הקורא המודרני מול הסיפור המקראי - סיפורי שמשון", מתוך "בשדה חמד", ביטאון מורי החמ"ד, ת"א תש"מ, עמ' 227-215.
6. בקר, מנחם - "פלישת הפלשתים לארץ ומאבקם עם ישראל", מתוך "שיחות במקרא", בהוצאת החברה לחקר המקרא ורשות השידור, בעריכת בנימין צביאלי, ירושלים תש"מ, עמ' 86-84.
7. גויטין, אליהו מנחם - "דמותו של שמשון עפ"י חז"ל", מתוך "שמעתין" מס' 52, בהוצאת איגוד מורים למקצעות קודש, ת"א, עמ' 7 24-.
8. דותן, טרודה - "הפלשתים ותרבותם", בהוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירות א"י ועתיקותיה, רמת-גן תשכ"ז.
9. דסלר, הרב אליהו - "שמשון - גבורה שבקדושה", מתוך "מכתב מאליהו", כרך ב', בהוצאת תלמידי הרב, ירושלים תשמ"ב, עמ' 55 56-.
10. הימן, הרב אהרן - "תורה הכתובה והמסורה", מראה מקומות על כל פסוקי התנ"ך, בהוצאת דביר, ת"א תשל"ט.
11. . הכהן, שמואל - "פרשת שמשון", מתוך "בשדה חמד", ביטאון מורי החמ"ד, ת"א תשכ"ט, עמ' 417-414.
12. זיידל, ד"ר משה - "חידה וחלום במקרא", מתוך מעיינות ה' - מאסף לענייני חינוך והוראה, בהוצאת המחלקה לתרבות תורנית בגולה, ירושלים תשל"ח, עמ' 55 56-.
13. זקוביץ, יאיר - "חיי שמשון", שופטים י"ג-ט"ז, ניתוח ספרותי-ביקורתי, בהוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשמ"ב.
14. חמיאל, ד"ר חיים - "לידתו של שמשון", מתוך "מעייני מקרא", בהוצאת המחלקה לתרבות תורנית בגולה, ירושלים תשל"ט, עמ' 376 410-.
15. טרופר, מרדכי - "שמשון", מתוך "בשבילי המקרא וחז"ל", בהוצאת המחבר, ת"א תש"מ, עמ' 112-109.
16. יוסף, בן מתתיהו - מתוך "קדמוניות היהודים" כרך א', ספר חמישי, תירגם א.
שליט, בהוצאת מוסד ביאליק, ת"א 1976, עמ' 174-171.
17. יעקובסון, הרב יששכר - "המיוחד בדמות שמשון", מתוך "חזון המקרא" כרך א', בהוצאת סיני, ת"א תשכ"ב, עמ' 353 360-.
18. ספראי, עמוס - "סיור בעקבות שמשון", מתוך "בשדה חמד", בטאון מורי החמ"ד, ת"א תשמ"ו, עמ' 180 182-.
19. קריב, אברהם - "מעז יצא מר", מתוך "שבעת עמודי התנ"ך", בהוצאת עם עובד, ת"א תשל"א, עמ' 74-67.
20. שטיינזלץ, הרב עדין - "שמשון הגיבור", מתוך "דמויות מן המקרא", בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, ת"א תש"מ, עמ' 227-215.
בתוך: תלפיות, תשמ"ז, עמ' 67-79.