חטיבת ביניים ארצית, גבעת-שמואל.

משנה	רש"י
"לולב הגזול והיבש פסול".	"גזול, פסול ולקחתם לכם כתיב משלכם: יבש. דבענין מצוה מהודרת דכתיב (שמות טו) ואנוהו:"
גמרא	רש"י
"קא פסיק ותני לא שנא ביו"ט ראשון ולא שנא ביום טוב שני (חול המועד) בשלמא יבש הדר בעינן וליכא אלא גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב לכם משלכם אלא ביום טוב שני אמאי לא שיר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר והבאתם גזול ואת הפסח (צולע) ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא. לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש. בשלמא לפני יאוש, אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא ולאו דידיה הוא, אלא לאחר יאוש. הא קנייה ביאוש, אלא לאו משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה. וא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מאי דכתיב כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס כולו שלך הוא, אמר להם ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מך המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל".	"קפסיק ותני. פסול: לא שנא ביו"ט ראשון. דחיוביה מדאורייתא: לא שבא ביו"ט שני. דליתיה בנטילת לולב אלא מדרבנן דביום הראשון כתיב: בשלמא יבש. פסול בדרבנן נמי כיון דמצוה הוא משום זכר למקדש בעינך הדור מצוה: אמאי לא. מהיכא תיתי למיפסליה: שנאמר והבאתם גזול. דאשכחן קרא דאוסר להביא. מצוה בעבירה: מה פסח אין לו תקנה. לאחר זמן להקריבו שהרי מום קבוע עולמית הוא: אף גזול. ילפינן מינה דאין לו תקנה לאחר זמן ואפילו ביאוש דשמעינן ליה למריה דמייאש ואמר ווי ליה לחסרון כיס ואע"ג . דלענין מקני אמרינן בבא קמא (סח) דקני ליה ביאוש והרי דידיה ואפ"ה אקרובי למזבח לא: שונא גזל בעולה. בעולות שאתם מביאין לי אבי שונא את הגזל שאתם גוזלים אותם ואע"פ שהכל שלי ואף מהתחלה שלי היתה:".

הוראות לנבחן

לפניך עשר שאלות כאשר לכל שאלה נתנות ארבע תשובות, שמהן רק אחת היא התשובה הנכונה.

סמן במשבצת את המספר של התשובה, הנראית לך כנכונה.

המנע ממחיקות.

שאלה	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
מספר התשובה

א. פירוש המילים: "קא פסיק ותני"

‎1. כי התנא מפסיק בין קטע לקטע.

‎2. כי התנא מתבסס על הפסוק.

‎3. כי התנא מסתפק בדין.

‎4. כי התנא ניסח דבריו בצורה פסקנית.

ב. קושיית הגמרא היא -

‎1. מדוע לולב הגזול פסול ביום טוב ראשון?

‎2. מדוע לולב הגזול פסול ביום טוב שני?

‎3. מדוע לולב היבש פסול ביום טוב ראשון?

‎4. מדוע לולב היבש פסול ביום טוב שני?

ג. הקרבת קרבן גזול לפני יאוש, דומה - .

‎1. לנטילת לולב יבש ביום טוב ראשון.

‎2. לנטילת לולב גזול בים טוב ראשון.

‎3. לנטילת לולב יבש ביום טוב שני.

‎4. לנטילת לולב גזול ביום טוב שני.

ד. הקרבת קרבן גזול לאחר יאוש דומה -

‎1. לנטילת לולב גזול ביום טוב ראשון.

‎2. לנטילת לולב יבש ביום טוב ראשון.

‎3. לנטילת לולב גזול ביום טוב שני.

‎4. לנטילת לולב יבש ביום טוב שני.

ה. מן ההיקש: "גזול דומיא דפסח" אנו לומדים -

‎1. כי יאוש לא קונה.

‎2. כי יאוש קונה.

‎3. כי אין להקריב קרבן פסח.

‎4. כי אין להקריב קרבן גזול לאחר יאוש.

ו. לולב גזול פסול ביום טוב שני משום -

‎1. שאינו "לכם" - משלכם.

‎2. מצוה הבאה בעבירה.

‎3. שאינו הדר

‎4. זכר למקדש.

ז. הלוקח בשאילה לולב מחבירו -

‎1. אינו יוצא בו ידי חובתו ביום טוב ראשון בלבד.

‎2. אינו יוצא בו ידי חובתו לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני.

‎3. אינו יוצא בו ידי חובתו ביום טוב שני בלבד.

‎4. יוצא בו ידי חובתו, בין ביום טוב ראשון ובין ביום טוב שני.

ח. המשל "למלך בשר ודם" מלמד, כי -

‎1. עבדי המלך חייבים לשלם מס.

‎2. כל העולם הוא של הקב"ה.

‎3. יש להתרחק מן הגזל.

‎4. הקב"ה גם כן משלם מס.

ט. הנמשל של "עוברי אורח" הוא -

‎1. המקריבים קורבן גזול.

‎2. עבדי המלך.

‎3. בני ישראל.

‎4. המבריחין עצמם מן המכס.

י. החכמים הנזכרים בקטע -

‎1. שניהם תנאים.

‎2. שניהם אמוראים.

‎3. ר' שמעון בן יוחי הוא תנא ואילו ר' יוחנן אמורא

‎4. ר' שמעון בן יוחי הוא אמורא ואילו ר' יוחנן תנא.

"