הקדמה
רבי משה בן נחמן (רמב"ן: 1194?1270) כתב את פירושו לתורה בהיותו בקטלוניה שבספרד. בערוב ימיו, בהגיעו לארץ ישראל, עבר רמב"ן שוב על פירושו ובעקבות כך שינה, תיקן והוסיף על הטקסט המקורי במאות מקומות. מטרת הפרויקט היא להציג בפני הקורא את התוספות שהוסיף רמב"ן, ולבאר בכל מקרה את הגורמים והסיבות לתוספות ולתיקונים.
תוצאות המחקר מוצגות בספרנו תוספות רמב"ן לפירושו שנכתבו בארץ ישראל, שיצא לאור בשנת תשע"ג בהוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות ורשות המחקר של מכללת הרצוג באלון שבות. ספר זה כולל מבוא נרחב וכן דיון מפורט בכל אחד משלוש מאות קטעי התוספות שזיהינו בפירוש רמב"ן. הדיון הפרשני בדעתו של רמב"ן בכל קטע וקטע הוא לבו של החיבור. חלק זה נמצא רק במהדורה הנדפסת ולא הועלה לאתר זה. הכרת השלבים השונים של יצירת החיבור יש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו ופירושיו של רמב"ן, ולעתים קרובות היא תורמת לפתרון קשיים בדברי רמב"ן ולהבהרת דבריו.
חלק מהתוספות תועדו במכתבים מיוחדים שנשלחו מארץ ישראל. תוספות רבות אחרות נחשפות לראשונה בספר זה, בעקבות השוואה מדוקדקת בין כתבי-היד.
בסיועם של עוזרי מחקר, ערכנו בדיקות מקיפות בעשרות כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה במטרה לערוך 'מיפוי' מלא של קטעי התוספת. בכל קטע תוספת בדקנו את כל כתבי-היד של הפירוש (מספרם נע בין שלושים וחמישה לארבעים בחומשים השונים), ומצאנו אילו מהם כוללים את קטע התוספת ואילו אינם כוללים אותו. הממצאים האלה מוצגים בקצרה בהקדמה לכל דיון ומוצגים בפירוט בטבלת התוספות הכוללת. ברוב המוחלט של המקרים אפשר לקבוע על פיהם בוודאות כי הקטע הנדון לא היה כלול במהדורה הראשונה של הפירוש, ורמב"ן הוא שהוסיפו בשלב מאוחר יותר.
טבלת התוספות הכוללת נדפסה בספר הנזכר לעיל. קובץ מפורט הכולל את הטבלה הזאת בתוספת מאות הערות של הבודקים עומד לרשות המעיינים באתר זה, כקובץ בתכנת 'אקסל'.
כדי לעמוד באופן מדוקדק על נוסח הפירוש בשלביו השונים, קבענו את נוסח קטעי התוספת על-פי שמונה כתבי-יד, שנבדקו בקפדנות ונוסחם הועתק מילה במילה. הקפדנו כי בכל מקום ייבדקו לפחות שלושה כתבי-יד המשקפים את הנוסח הראשון, ולפחות שלושה המייצגים את הנוסח האחרון. ההשוואה המפורטת בין כתבי-היד שנבדקו באה בקובצי 'אקסל' העומדים לרשות הקוראים באתר זה. נוסח הפ??נים של הפירוש יסודו בנוסח מהדורת 'מקראות גדולות הכתר', והוא הותאם לגרסת רוב כתבי-היד. במקום שנמצאו הבדלים בין מהדורות הפירוש, נקבע כל נוסח בנפרד. חילופי הגרסה שנראו בעינינו חשובים מובאים בגוף הספר בהקדמה לדיון.
הדרך הזאת – הצגת נוסח הפנים בלוויית מבחר חילופי נוסח – א?פשרה לנו לתת לקורא נוסח נוח, ברור ומדויק, בלי קיצורי מילים, ובלא מנגנון מסורבל של חילופי נוסח. הנוסחים הדיפלומטיים של שמונה כתבי-יד לפחות שאנו מעמידים לרשות המעיינים בקובצי המחשב, מאפשרים לכל המעוניין בכך לראות בבהירות את הנוסחים שעמדו לפנינו ולבקר את הכרעות הנוסח שלנו.
מחקר אחר על תוספות רמב"ן
זמן קצר לאחר מסירת ספרנו לדפוס הופיע במרשתת אתר המציג אף הוא רשימה של קטעי תוספת בפירוש רמב"ן לתורה. את האתר הזה יצר הלל נובצקי (H. Novetsky), שחקר את הנושא באופן עצמאי בשנים האחרונות:
http://alhatorah.org/a.html?Parshanim/Medieval/RambanUpdates/0
יש ברשימותיו קטעי תוספת שלא איתרנו, ואחרים שאינם אלא טעויות מעתיקים. הקטעים האלה טעונים בדיקה מקיפה בכל כתבי-היד, כדרך שעשינו בספרנו בקטעים שבדקנו. הקטעים שהם אכן תוספות שהוסיף רמב"ן ראויים לדיון פרשני מקיף, כדרך שערכנו בספרנו.
רבי משה בן נחמן (רמב"ן: 1194?1270) כתב את פירושו לתורה בהיותו בקטלוניה שבספרד. בערוב ימיו, בהגיעו לארץ ישראל, עבר רמב"ן שוב על פירושו ובעקבות כך שינה, תיקן והוסיף על הטקסט המקורי במאות מקומות. מטרת הפרויקט היא להציג בפני הקורא את התוספות שהוסיף רמב"ן, ולבאר בכל מקרה את הגורמים והסיבות לתוספות ולתיקונים.
תוצאות המחקר מוצגות בספרנו תוספות רמב"ן לפירושו שנכתבו בארץ ישראל, שיצא לאור בשנת תשע"ג בהוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות ורשות המחקר של מכללת הרצוג באלון שבות. ספר זה כולל מבוא נרחב וכן דיון מפורט בכל אחד משלוש מאות קטעי התוספות שזיהינו בפירוש רמב"ן. הדיון הפרשני בדעתו של רמב"ן בכל קטע וקטע הוא לבו של החיבור. חלק זה נמצא רק במהדורה הנדפסת ולא הועלה לאתר זה. הכרת השלבים השונים של יצירת החיבור יש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו ופירושיו של רמב"ן, ולעתים קרובות היא תורמת לפתרון קשיים בדברי רמב"ן ולהבהרת דבריו.
חלק מהתוספות תועדו במכתבים מיוחדים שנשלחו מארץ ישראל. תוספות רבות אחרות נחשפות לראשונה בספר זה, בעקבות השוואה מדוקדקת בין כתבי-היד.
בסיועם של עוזרי מחקר, ערכנו בדיקות מקיפות בעשרות כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה במטרה לערוך 'מיפוי' מלא של קטעי התוספת. בכל קטע תוספת בדקנו את כל כתבי-היד של הפירוש (מספרם נע בין שלושים וחמישה לארבעים בחומשים השונים), ומצאנו אילו מהם כוללים את קטע התוספת ואילו אינם כוללים אותו. הממצאים האלה מוצגים בקצרה בהקדמה לכל דיון ומוצגים בפירוט בטבלת התוספות הכוללת. ברוב המוחלט של המקרים אפשר לקבוע על פיהם בוודאות כי הקטע הנדון לא היה כלול במהדורה הראשונה של הפירוש, ורמב"ן הוא שהוסיפו בשלב מאוחר יותר.
טבלת התוספות הכוללת נדפסה בספר הנזכר לעיל. קובץ מפורט הכולל את הטבלה הזאת בתוספת מאות הערות של הבודקים עומד לרשות המעיינים באתר זה, כקובץ בתכנת 'אקסל'.
כדי לעמוד באופן מדוקדק על נוסח הפירוש בשלביו השונים, קבענו את נוסח קטעי התוספת על-פי שמונה כתבי-יד, שנבדקו בקפדנות ונוסחם הועתק מילה במילה. הקפדנו כי בכל מקום ייבדקו לפחות שלושה כתבי-יד המשקפים את הנוסח הראשון, ולפחות שלושה המייצגים את הנוסח האחרון. ההשוואה המפורטת בין כתבי-היד שנבדקו באה בקובצי 'אקסל' העומדים לרשות הקוראים באתר זה. נוסח הפ??נים של הפירוש יסודו בנוסח מהדורת 'מקראות גדולות הכתר', והוא הותאם לגרסת רוב כתבי-היד. במקום שנמצאו הבדלים בין מהדורות הפירוש, נקבע כל נוסח בנפרד. חילופי הגרסה שנראו בעינינו חשובים מובאים בגוף הספר בהקדמה לדיון.
הדרך הזאת – הצגת נוסח הפנים בלוויית מבחר חילופי נוסח – א?פשרה לנו לתת לקורא נוסח נוח, ברור ומדויק, בלי קיצורי מילים, ובלא מנגנון מסורבל של חילופי נוסח. הנוסחים הדיפלומטיים של שמונה כתבי-יד לפחות שאנו מעמידים לרשות המעיינים בקובצי המחשב, מאפשרים לכל המעוניין בכך לראות בבהירות את הנוסחים שעמדו לפנינו ולבקר את הכרעות הנוסח שלנו.
מחקר אחר על תוספות רמב"ן
זמן קצר לאחר מסירת ספרנו לדפוס הופיע במרשתת אתר המציג אף הוא רשימה של קטעי תוספת בפירוש רמב"ן לתורה. את האתר הזה יצר הלל נובצקי (H. Novetsky), שחקר את הנושא באופן עצמאי בשנים האחרונות:
http://alhatorah.org/a.html?Parshanim/Medieval/RambanUpdates/0
יש ברשימותיו קטעי תוספת שלא איתרנו, ואחרים שאינם אלא טעויות מעתיקים. הקטעים האלה טעונים בדיקה מקיפה בכל כתבי-היד, כדרך שעשינו בספרנו בקטעים שבדקנו. הקטעים שהם אכן תוספות שהוסיף רמב"ן ראויים לדיון פרשני מקיף, כדרך שערכנו בספרנו.