טבלת התוספות הכוללת
טבלת התוספות הכוללת
מטרת הטבלה הענקית הזאת למפות באופן נרחב ומלא את קטעי התוספות בפירוש רמב”ן לתורה. המיפוי הזה יכול לשמש כלי להבנת שלבי כתיבתן של התוספות בידי רמב”ן. מנגד אפשר להיעזר בטבלה כדי להבין את היחס בין כתבי היד, וגם את תהליכי ההוספה של הקטעים בגיליונות כתבי-היד.
כל שורה בטבלה מתייחסת לקטע תוספת מוגדר, שמספרו נרשם בימין השורה ומראה המקום בתורה נרשם בהמשך השורה. כל טור בטבלה מתייחס לאחד מכתבי היד של הפירוש. כל משבצת בטבלה מוסרת אם קטע התוספת הנדון באותה שורה מופיע בכתב היד שאותו הטור מייצג: אם הקטע מופיע ? יבוא סימן פלוס (+); אם אינו מופיע ? יבוא סימן מינוס (-); אם הקטע מופיע בגיליון כתב היד תבוא האות “ג”. במקרה שאי אפשר לדעת אם קטע התוספת הופיע בכתב היד, בגלל קרע או חוסר או טשטוש בכתב היד, יבוא סימן לוכסן (/).
לצורך הקלת החיפוש הוקדש גיליון אקסל לכל אחד מחמשת חומשי התורה. חמשת הגיליונות האלה מקבילים לחמשת הפרקים הראשונים של הספר, ומתאימים אליהם בתוכנם. גיליון אקסל נפרד הוקדש לתוספות המדומות (שנדונו בפרק השביעי בספר), וגיליון נוסף הוקדש לקטעים שנבדקו והוסרו מן התוספות (קטעים שנדונו בקצרה בפרק השמיני בספר).
בראש כל טור נרשם סימנו של כתב-היד הנדון בו (בסימן אות או מספר). רשימה מפורטת של כתבי היד וסימניהם מובאת כאן בקובץ נפרד. במשבצת שמתחת לסימן כתב היד נרשם מספרו של התצלום שלו במתכ”י בירושלים.
הטבלה כוללת סיכומים סטטיסטיים: בתחתית כל טור נרשם מספר התוספות המופיעות בכתב היד (באותו החומש), מספר התוספות שאינן באות בו ומספר הקטעים הבאים בגיליון. כמו כן מופיע אחוז התוספות שבאותו כתב-יד. בסוף כל שורה נרשם מספר כתבי היד שקטע התוספת בא בהם, מספר כתבי-היד שהוא אינו מופיע בהם ומספרם של אלה שהוא בא בהם בגיליון. גם פה מחושב אחוז ההופעות של כל קטע תוספת. גיליון אקסל מיוחד מוקדש לסיכום סטטיסטי של הנתונים בתורה כולה, ובו ניתן לראות את שיעור התוספות הכולל בכל אחד מכתבי היד.
סדר הטורים מתאים בדרך כלל למידת ההופעה של קטעי התוספת: בטורים מימין באים כתבי היד מעוטי התוספות, ובהדרגה באים כתבי היד המכילים עוד ועוד תוספות. בדרך כלל ניתן להבחין בקו גבול ברור בין כתבי-יד המייצגים ‘מהדורה קמא’, ושיעור התוספות בהם נמוך מ-15 אחוזים ובין כתבי-יד המייצגים ‘מהדורה בתרא’ ושיעור התוספות בהם עולה על חמישים אחוזים.
כל זה מתייחס לכתבי היד המלאים, כלומר כתבי יד הכוללים את כל חמשת חומשי התורה. מספריהם הובאו על רקע ירוק בהיר. משמאלם הובאו גם הנתונים המתייחסים לכתבי-היד החלקיים, כלומר לכתבי יד הכוללים חומש אחד, שניים או שלושה. מספריהם הובאו על רקע כחול כהה.
משמאל לטורי הסיכום המספריים, הובאו נתונים על חמש מהדורות דפוס עתיקות וחשובות. הנתונים האלה אינם כלולים בסיכום הסטטיסטי.
פרטים נוספים שסומנו בטבלת התוספות:
תוספת המתועדת באחת מרשימות התוספות ? נרשם מספרה באות שמנה (כגון 22). תוספת שאינה מתועדת ברשימות ? נרשם מספרה באות נוטה (כגון 23). רקע צהוב בהיר מציין כי מלבד עצם התוספת יש שינוי נוסף בין מהד”ק ובין מהד”ב (בין שהוא שינוי זעיר במילות הקישור ובין שהוא שינוי משמעותי יותר). רקע בצבע תכלת מציין שזוהו שלושה שלבים ביצירת קטע הפירוש. רקע אדום מציין קטעים שנמחקו במהדורה בתרא. במקרים האלה נרשמו בטבלה סימנים מיוחדים: המילה יש מסמנת שהקטע נמצא, והמילה אין מסמנת שהקטע אינו נמצא. בסיכום הסטטיסטי, המילה יש, המייצגת מהד”ק, נמנית כסימן מינוס (-), והמילה אין נמנית כסימן פלוס (+).
במקרה שהיה צורך בהערה מילולית לתיאור מדויק של המצב בכתב היד, נרשמה הערה במשבצת המתאימה, וסימן לה במשולש אדום בזווית המשבצת. הערות אלה אינן מופיעות בטבלת התוספות שנדפסה בספר.
גיליונות אקסל מיוחדים מודדים את ה’מרחק’ בין כל שני כתבי יד, בכל אחד מן החומשים ובתורה כולה. כתבי-יד הזהים בקטעי התוספת באותו הספר ? המרחק ביניהם הוא אפס, וככל שהם נבדלים בקטעי התוספת הכלולים בהם עולה המרחק ביניהם. קרבה שהיא למעלה מ-90% צוינה ברקע צהוב.
בכתב-יד ש לספר בראשית סומנו ברקע מיוחד המקומות שבהם ציין סופר כתב היד את גבולות קטע התוספת, כמוסבר במבוא לספר.
בשלבי המחקר השונים השתמשנו במספור זמני של התוספות. המספור הזמני הזה איננו נזכר בספר עצמו, אולם בטבלה הממוחשבת נותר הטור ובו המספור הזמני, למקרה שיתעורר בו צורך.