הוראת מחשבת ישראל

שאלות העומק של הקיום הדתי העסיקו את עם ישראל מראשיתו. מערכת היחסים בין האדם ואלוהים, אתגרים מוסריים, עיצוב של מידות ראויות ועוד – סוגיות אלה העסיקו ומעסיקות את עולם הרוח היהודי. בליבם של לימודי מחשבת ישראל עומדים מושגים כגון אמת ואמונה, נפש, רוח ונשמה, טעמי המצוות, מיסטיקה ורציונליות, מוסר וציות, גלות וגאולה. כל אלה נידונים ממגוון נקודות מבט, וכל הוגה מוסיף את הנדבך שלו לשיחה המתמשכת העוסקת בקשר שבין האדם לעצמו ובין האדם לאלוהיו.

שורשיה של מחשבת ישראל נטועים במקרא, בדברי הנביאים ובספרות התורה שבעל פה. לאורך הדורות הצמיח אילן זה ענפים רבים ומגוונים. כל דור, לצד לימוד דברי קודמיו, ניסה מחדש לתת פשר לשאלות הקיומיות של המאמין בהתבוננו על עצמו ועל העולם, ובעמידתו מול האל ותורתו.

ההנחה העומדת בבסיס תוכנית התואר השני בהוראת מחשבת ישראל במכללה האקדמית הרצוג היא ההישענות על שני עמודי התווך בהתייחס להוראת מחשבת ישראל – השיח והפרשנות.

השיח הוא הבסיס שביסוד דרך הלימוד וההוראה של מחשבת ישראל – מתוך שאילת שאלות באופן כן ונוקב, הקשבה וחיפוש, דיון ושכנוע.

הפרשנות היא הניסיון להבין את ההגות המתחדשת על בסיס יסודה הקבוע ולפתח יכולת הבחנה – כיצד בעלי עמדות שונות, פילוסופים ומקובלים, חסידים ומתנגדים, סומכים דבריהם ומפרשים מזוויות שונות אותם פסוקים.

תואר שני בהוראת מחשבת ישראל – כדאי לדעת

בשנת הלימודים הראשונה יתמקדו הקורסים בלימוד המחבר בין תוכני מחשבת ישראל לתכנים נוספים מתוך המסורת היהודית לגווניה. בקורסי הקיץ ובקורסים המקוונים נעמיק במגוון דרכים וצורות לימוד, פרשנות ומחקר.

את התוכנית ניתן לשלב עם אחת משתי תוכניות הדגל של פיתוח ההוראה של המכללה: תוכנית לפני ולפנים ותוכנית התחדשות פדגוגית.

הלימודים מתקיימים בימי שלישי או שישי בקמפוס היכל שלמה בירושלים.