הלומדתלמוד או מדרש מוצא את עצמו לא פעם נתקל באגדה תמוהה.

ישמספר סוגים של אגדות תמוהות, יש כאלו שאינן מתיישבות עם הטבע המוכר או ההגיון, כךלדוגמא מתואר עוג מלך הבשן בדברי חזל כמי שגובה קרסולו הוא 30 אמה.

ישאגדות שאינן הולמות את פשוטו של מקרא, למשל וה ברך את אברהם בכל... אחריםאומרים - בת הייתה לאברהם ובּכֹּל שמה.

ישנןמעשיות על שדים, על חכמים שעשו ניסים מופלאים ועוד.

אגדותכאלו מעוררות בלומד שאלות:  האם חכמיםהתכוונו לדברים כפשטם? האמנם אמת היסטורית כאן? מדוע חזל יצרו את האגדה? האםחייבים להאמין בה? האם כאשר אנו מפרשים את האגדה בדרך אליגורית אנו מפרשים אותהנכון או אולי מעוותים את כוונתם של יוצרי האגדה?

שאלותאלו עולות כמובן גם כשאנו כמורים מלמדים תלמוד, או פרשת שבוע ונתקלים באגדה שמובאתברשי או במדרש. ותוהים כיצד עלינו לנהוג עם דברי אגדה?

בקורסננסה לעיין בגישותיהם של מספר ראשונים ואחרונים לשאלות אלו, נכיר עמדות שונות,וננסה לראות מה המשמעות החינוכית של עמדות אלו וכיצד ניתן ליישמן גם בהוראה.

הקורסמתמקד בנבואות מתקופת חורבן שומרון ועד ראשית ימי יאשיהו (ישעיהו, תרי עשרוירמיהו) על רקע התיאור ההיסטורי של ספר מלכים והידיעות ההיסטורית העולות ממקורותחוץ מקראיים, תוך שימוש בכלי ניתוח ספרותיים, פילולוגיים, ארכיאולוגים ועוד.הלימוד המשולב של הנבואה הסיפורית יחד עם נבואות המשא עשו להאיר באור חדש את שני סוגי הנבואות ולהעמיק את הלימוד ואת ההבנה. במהלך הקורס יידרשו הסטודנטים לצפות בשיעוריו המצולמים של הרב יואל בן נון או לקרוא סיכום שלהם, ולהשוות את פירושיו והצעותיו למחקרים שונים שנכתבו באותו עניין. הציון בקורס ניתן על בסיס מטלה המופיעה בסיום כל שיעור ובהשאלות על החומר הנלמד (ההפניות לספרות מחקר משווה והמטלות נכתבו על ידי הרב דר יוסף מרקוס).

קשה להפריז בחשיבות המפעל החזלי והאופן שבו הם כוננו מחדש את חיי העם היהודי כעם שהתפילה היא לב פעילותו: מה תולעת אין כוחה אלא בפיה, כך אין להם לישראל אלא התפילה.

מתוך עולם התפילה העשיר של חזל, בקורס זה נתמקד באופן שבו עיצבו חזל את עולם התפילה היהודי אשר במוקדו קריאת שמע ותפילת העמידה. 

בסד

הקורס הבא מבקש לעשות הכלאה בין שניתחומי לימוד משיקים. תחום אחד הינו פרשנות המקרא ותחום שני הינו ההגותהחסידית. שאיפתנו בקורס זה, לנסות לרתום את התחומים אחד לשניולנצל את הזיקה שביניהם בכדי להעמיק גם בהבנת נושאי יסוד בחסידות וגם בהבנת הגישה הפרשניתשל אדמורי החסידות. לכל אלו, נשתדל להוסיף בכל פעם את ההיבט החינוכיהנגזר מתפיסה זו. המגמה לגעת בהיבט החינוכי, איננה חיצונית לעניין אלא היא היא מהותו.אדמורי החסידות בהעניקם אינטרפרטציה לפרשיות המקרא ולגיבוריהן, לא ראו עצמם כמפרשיהמקרא, אלא כמחנכים, מורי דרך. הפרשנות, מבחינה זו, שימשה כלי בידם להוראת דרכי עבודהומוסר לשומעי לקחם.בקורס זה, אני מבקש להיות נאמן לדרכי העברה זו שלאדמורי החסידות ולכן סדר הלימוד יהיה על פי הדרשות של האדמורים לפרשותהשבוע. מסיבה זו, קצב הלימוד של הקורס גם יהיה על פי פרשותהשבוע. וכך הערך המוסף של לימוד קורס זה, שתוכלו להביא לשולחן שבת, כל שבוע דרשהחסידית עמוקה ומשמעותית.