• לגייס למכללה תלמידים בעלי יכולות למידה גבוהות, כישורי מנהיגות ומחויבות ערכית-חברתית, המעוניינים לעסוק בחינוך ובהוראה, ולתת להם הזדמנות ללמוד בתוכנית ייחודית ומאתגרת.
• לפתח יכולות הוראה גבוהות ותפיסה חינוכית רחבה, כך שהסטודנטים יוכלו להיות בעתיד כוח מוביל במערכת החינוך, מורים איכותיים ומנהיגים חינוכיים.
• לטפח מנהיגות חינוכית מובילה, שתתפוס מקום מרכזי בקרב ציבור המורים במערכת החינוך.
• להוביל תהליכי שינוי בהכשרה להוראה: העמקה בלימודים, הטמעה של שיטות הוראה ולמידה ייחודיות ועדכניות, הקניית מיומנויות רגשיות וחתירה למצוינות.
• לפתח ולעודד את המחויבות הערכית והחברתית שתבוא לידי ביטוי בתוך המכללה ומחוצה לה.

למועמדים לשנה א

• בעלי ציון התאמה של 650 ומעלה.
• בעלי ציון התאמה של 630 יוכלו להתקבל אם יוכיחו עשייה חברתית מגוונת.
• בעלי ציון התאמה של 615 יוכלו להתקבל בתנאי שיעמדו במבחן מסילה בציון 7 ומעלה.
• בעלי ציון התאמה של 615 יוכלו להתקבל אם יבחרו במקצועות מועדפים (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).
• בעלי ציון פסיכומטרי 660 ומעלה יוכלו להתקבל ללא התחשבות בציון הבגרות (אבל חייבים להיות בעלי זכאות לבגרות).
• בעלי ממוצע בגרות של 105 ומעלה וציון מסילה 7 ומעבר בהצלחה של קורס מקוון ייחודי.
• רג"ב שרוך אפור: בעלי ממוצע בגרות של 102 ומעלה, ציון מסילה 7 שהם משוחררי חיל החינוך והנוער/משקיות הו"ד, בוגרות הדרכה בבי"ס שדה או מדרשות להדרכת טיולים.

סדרי הרשמה:

• הצלחה במבחן מסיל"ה – מבחן מיון חיצוני של משרד החינוך – בציון 5.5 ומעלה.
• ראיון אישי ומונולוג של 2 דקות בנושא חינוכי.

למועמדים לשנה ב

לשנה ב' יתקבלו לתכנית: בוגרי שנה א' במכללות (עד שני סטודנטים למכללה), שהוכיחו במהלך שנת הלימודים הראשונה הצטיינות יתרה בלימודיהם בכלל ובתחום ההוראה בפרט.

קבלה של בוגרי שנה א' לשנה ב' בתכנית המצוינים מותנית גם בתנאים הבאים:

(א) ציונים נדרשים:

בעלי ציון משולב שאינו נמוך מ- 585 , ממוצע ציונים בשנה א' שאינו נמוך מ – 85 וציון 90 ומעלה במקצועות החינוך וההוראה.

(ב) מקצועות ומסלולי התמחות (לאור צרכי המערכת)

1. אנגלית, מתמטיקה, מדעים – בכל המסלולים
2. לשון עברית, ספרות – למגזר הממלכתי והממלכתי דתי
3. חינוך מיוחד.

בנוסף, במכללות שמספר הלומדים בהם בשנתון א' של תשפ"ב, נמוך מן המכסה, ניתן יהיה לקבל עד שלושה סטודנטים נוספים לשנה ב' העומדים בתנאי הקבלה של שנה א'.

זכויות:

1. סיום תעודת הוראה ב – 3 שנים.
2. פטור משכר לימוד באמצעות הלוואה מותנית.
3. קורסי העשרה ייחודיים.
4. ליווי וסיוע בהשמה.

התחייבויות:

1. הוראה במשך 3 שנים. בשנת הסטאז' – היקף של 1/3 משרה ובשנתיים הבאות –  בהיקף של 2/3 משרה.
2. שמירה על ממוצע של 90 לפחות בכל שנת לימודים.
3. ציון 85 לפחות בהכשרה מעשית
4. השתתפות בקורסי התוכניות הייחודיות של המכללה בהיקף של 2 ש"ש: לפני ולפנים, גוונים, תל"ם, וסמסטר הכשרה מעשית במסגרת התכנית היחודית.
5. מעורבות חברתית קהילתית – 40 שעות בכל אחת משנות הלימודים: https://meyda.education.gov.il/files/mosdot/mifaal_hapais_scholarship.pdf
6. השתתפות בכנסים ארציים; ימי עיון; סיורים מכללתיים. הגשת דו"ח על כל פעילות.
7. השתתפות באחד מערוצי הפורום הבינמכללתי באחת משנות הלימודים לפחות:
   https://nmagid.wixsite.com/regevcourses
8. מעורבות מכללתית על-לימודית.

ד"ר עדן הכהן
edenc@herzog.ac.il

 
תוכנית רג"ב מסייעת לסטודנטים הלומדים במסגרתה לאתר תפקידי הוראה וחינוך ההולמים את כישוריהם והמאפשרים להם לממש את יכולות ההוראה שפיתחו במהלך לימודיהם במכללה. תפקידים אלו יאפשרו לסטודנטים למלא את חובת הסטאז' של כל מורה מתחיל ולתרום למערכת החינוך מכישרונם, ממרצם ומחזונם. יועץ ההשמה מעביר לתלמידים הודעות על מקומות עבודה אפשריים, מברר איתם את מידת התאמתן של המסגרות לדפוסי אישיותם ולערכיהם ומיידע את הסטודנטים על נוהלי משרד החינוך ועל דרכי תקשורת עם גורמים במערכת שיכולים לתמוך במהלך השתלבותם בשדה ההוראה. יועץ ההשמה מציג לפני הסטודנטים תכנים מעניינים ושימושיים שעשויים להעשיר את כישורי ההוראה שלהם ומקיים פעילויות עזר שעשויות לתמוך במהלך מציאת מקום ההתמחות בשנה הבאה.

במהלך כל שנות לימודיהם במכללה, ילוו את הסטודנטים קורסים, מפגשים אישיים ומפגשים קבוצתיים, שמטרתן להצמיח אנשי חינוך בעלי עוצמה פנימית, שאר רוח וחיבור אמיתי ועמוק אל עצמם ואל תלמידיהם. הסטודנטים יפגשו במהלך לימודיהם באנשי חינוך פורצי דרך, יזמים של תוכניות לימוד מגוונות, מטמיעי שינוי במערכת החינוך ועוד. קורסי ההעשרה של רג"ב נעים על צירי פיתוח של שלושה מעגלים: התפתחות אקדמית; גיוון ומחקר בדרכי למידה והוראה והעצמה אישית עם הפנים אל שדה החינוך.
שנתון א נשים

שנתון ב נשים

שנתון ג נשים

שנתונים א – ג גברים

לב לדעת:
למידה והוראה הם שני צדדים של אותו מטבע. על כן לא ניתן להפוך למורה בלי להתבונן לעומק במהותה של הלמידה.
במהלך הקורס נלמד מקורות שונות המתבוננים אודות המתרחש בתוכנו בעת הלמידה ונכיר ערוצים שונים דרכם ניתן לגשת לטקסטים כתובים ואופנים שונים ללמידה.

יזמות:
קורס יזמות נועד להציג ללומדים את עקרונות עולם היזמות. יזמות אינה רק משהו שנולדים איתו אלא סט כלים שניתן ללמוד וליישם, סט כלים באמצעותם נוכל לעבור את כל שלבי היוזמה מהרעיון הראשוני ועד למוצר המוגמר. קורס זה הוא קורס יישומי לא רק מדברים על אלא גם עושים את. הלמידה תתבצע בקבוצות קטנות לאורך הסמסטר ובסופו תגיש תוצר של היוזמה המשותפת.

ארון הספרים היהודי:
מטרת הקורס לאפשר נגישות בסיסית לספרי יסוד מרכזיים בארון הספרים היהודי וידע לגבי מחבריהם, תקופתם ומאפייניהם המרכזיים. הסמסטר הראשון מתמקד בספרות חז"ל – בהלכה ובאגדה, לצד ספרי הלכה מרכזיים, כשבסמסטר השני נעסוק בפרשנות המקרא, בספרות המוסר והמחשבה. הקורס מלווה במטלות מעשיות בהן התלמידות מתרגלות התמצאות בספרים וקריאה עצמאית. הקורס כולל גם למידה פעילה בסגנון בית מדרשי [חברותא].

חינוך למיניות ואינטימיות בריאה ממבט יהודי:
מה אפשר לומר לתלמידת כיתה י"א שמגיעה אלייך- המחנכת שלה, ואומרת, יש לי חבר ואני פשוט לא מסוגלת לשמור נגיעה, זה נראה לי ממש מגוחך..

איך אנחנו מחנכות את הבנות שלנו לצניעות כאשר הן חיות בעולם שבו תעשיית האופנה מחנכת לכך שדווקא צריך לבחור בגדים שחושפים את הגוף ככל שאפשר?

ומה חושבות התלמידות שלנו על מיניות כשכל החינוך שהם מקבלים הוא מהוליווד והמדיה מפני שזה נושא שעליו אנחנו- המחנכים והמחנכות מתקשים לדבר.

התלמידים והתלמידות שלנו, שגדלים בתוך שני עולמות, מתקשים לדעת איך להתמודד עם כל הנושא של אינטימיות ומיניות ויחסים בין המינים. אנו כמחנכים מתקשים לדעת מה להגיד להם ונשארים חסרי מענה. ובשל חוסר המענה, החינוך שהתלמידים מקבלים נשאב מהתרבות החילונית, ממקורות שלעיתים, אינם עולים בקנה אחד עם ערכי היהדות.

ההתמודדות החינוכית עם המתח שבין העולמות השונים בכל הנוגע לאינטימיות ומיניות הוא צורך חיוני.

הפילוסופיה של הטכנולוגיה – תמורות במאה ה – 21:
חברה הצורכת אמצעים טכנולוגיים ייחודיים באופן תכוף חדלה להיות אותה החברה שהיתה. אבל באיזה אופן? האמנם כלים מותירים מרחב חופשי ביד בני האדם לעשות רע או טוב? האם למשל כלי נשק הורגים או שאלו הם בני האדם שעושים בהם שימוש לא מבוקר? האם 'כיתות ממוחשבות' או 'לוחות חכמים' משפיעים על הלמידה באופן עצמאי וללא קשר לשימוש שעושה בהם המורה? האם לטכנולוגיה יש פילוסופיה משל עצמה? במהלך הקורס נעמוד על יחסי הגומלין שבין חברה לטכנולוגיה וננסה להבין כיצד משפיעים השעון והסלולר, המחשב והאינטרנט, הטלוויזיה ותוכנות עיבוד-תמונה על התרבות בה אנו חיים ועל אמות המידה שלנו בתפיסת המציאות. תובנות בנוגע להשפעות הללו יתורגמו לדיון על אתגרי החינוך במאה ה-21. בהזדמנות זו נוכל להתבונן על דרך ההתמודדות של מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה עם מגפת הקורונה באמצעות הטכנולוגיה הזמינה.

שאלות יסוד בהוראה:
הקורס יעסוק במרכיבים מגוונים של עבודת המורה בכיתה ויתייחס לתפקידיו כמנחיל ידע, כמקנה מיומנויות וכמי שאמור לחנך את תלמידיו לערכי חברה ומוסר. בקורס נעמוד על הצורך ביצירתיות בהוראה כבסיס להנעת הלמידה, ועל הצורך להפעיל את התלמידים במהלך השיעורים כאמצעי להגברת קליטת המסרים ואכסונם בזיכרון לטווח ארוך. נעסוק בשאלות שלדרכי הבניית מעמד המורה, והמתח שבין המורה הסמכותי מול המורה הנגיש. יינתן מקום להעלאת דילמות מתוך ההתנסות בשטח.

סמינריון בחינוך:
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים תאורטיים ופרקטיים לעבודתם הערכית והמוסרית במערכת החינוך לשם פיתוח עולם המושגים הערכי שלהם ושל תלמידיהם לעתיד. במהלך הקורס נדון בלגיטימיות שלנו כמחנכים להקנות ולחנך לערכים. נלמד אודות מערכות ערכים מורכבות ועל האופן שבו מערכות הערכים מבטאות השקפות, אמונות ודעות. נכיר מקרוב מערכות ערכים של סטודנטים להוראה תוך אינטרוספקציה לעולם ערכים הפנימי של כל אחד מאיתנו. נכיר את עולם הערכים המוסריים וייחודם. קורס זה הנו קורס סמינריון ולכן נקדיש זמן ללמידה של יסודות הכתיבה האקדמית על בוריין. את הסמסטר השני נקדיש לכתיבת העבודה תוך ליווי אישי וקבוצתי של המרצה. הסטודנטים יכתבו עבודות מחקר תוך שימוש במתודולוגיות שונות: איכותניות, כמותניות ועיוניות המשלבות עיון במקורות חז"ל – לפי בחירתם האישית.

פורצי דרך בחינוך:
בקורס פורצי דרך בחינוך נפגוש אנשים שונים ממערכת החינוך בארץ, ונדון בנושאים מגוונים. בין השאר נעסוק בחדשנות פדגוגית, שוויון הזדמנויות בחינוך, ומערכת החינוך בחברה הישראלית

האדם המכני והמכונה האנושית:
בירור היחסים שבין היסוד האנושי והיסוד המכני (או: היחסים שבין הטבעי והמלאכותי) בהגדרת החיים ובהגדרת המוות, ופיתוח מודעות ביקורתית פילוסופית למשמעות טשטוש קו הגבול ביניהם בעקבות עליית הפופולאריות של הבינה המלאכותית.

דילמות בחינוך והשתקפותן בסרטי תלמידים:
לקרוא מחקרים על עולם התלמיד הדתי לאומי אנחנו יודעים. אבל האם נוכל להכיר אותו יותר טוב דרך הסרטים שהוא יוצר? קורס זה מבקש לפגוש את עולמם הפנימי של תלמידי ותלמידות החינוך הדתי לאומי, כפי שהוא משתקף בסרטים שהם יוצרים, במגמות הקולנוע של החמ"ד. נלמד איך לפתח צפייה רגישה וקשובה, המגלה בתוך הטקסט הקולנועי רבדים נסתרים, וחושפת אותנו לשאלות היסוד שתלמידים דתיים שואלים את עצמם, ולקונפליקטים מורכבים שעימם הם מתמודדים. הדיון בסרטים ייערך בשילוב טקסטים סוציולוגיים והגותיים, וייעזר בכלי ניתוח של המבע הקולנועי. באמצעות הסרטים השונים ייבחנו נושאים כגון זהות דתית ועבודת ה', יחסים משפחתיים, זהות ואמת בעידן הפוסטמודרני, זוגיות, התמכרויות, עלייה ארצה, החיים תחת איום ביטחוני, היחס למדינת ישראל, זיכרון השואה ועוד.

במכללה מספר תוכניות מיוחדות שמטרתן להעשיר את הלומדים בערך מוסף, ולהקנות להם כלים אקדמיים, פדגוגיים ומעשיים בשיח עם תלמידים, בהתקשרות עמם, ובמפגש עם אוכלוסיות לומדים מרקעים מגוונים. התוכניות מבקשות לתרום לפיתוח ולהצמחה של מיומנויות שישכללו את עבודתם בשדה החינוך. כל סטודנט בתוכנית רג"ב משתלב באחת מן התוכניות הייחודיות של המכללה על פי בחירתו והעדפתו האישית. במהלך הלימודים הוא משתתף בשני קורסים אקדמיים (2 ש"ש), ובנוסף, מתנסה בהכשרה מעשית במסגרת התוכנית הייחודית שלו בהיקף של 3 ש"ש ובסדנה רפלקטיבית מלוות התנסות. הקורסים וההתנסות מפגישים את הלומדים עם היבטים חינוכיים ולימודיים מגוונים.

לפל"ף גברים

לפל"ף נשים

תל"ם

גוונים

בדי אהרן (צורים בנים)

במהלך שנות לימודי הסטודנטים בתוכנית רג"ב במכללה, הם יקחו חלק בכל שנה ביום עיון שיעסוק בנושאים הבוערים שעל סדר היום המדיני, החינוכי או החברתי, וכן ישתתפו בסיור מודרך בעל זיקה לנושאים הללו. נציגי הסטודנטים שותפים לבחירת נושא יום העיון, ואופי הסיור. כמו כן הסטודנטים של רג"ב פעילים ומובילים את אירועי התרבות הכלל מכללתיים: חברות באגודת הסטודנטים; הפקת טקסי יום השואה ויום הזיכרון; ערבי עיון בנושאים אקוטיים לעולם החינוך; פעילות התנדבותית בחקלאות ויוזמות שונות של סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.  במהלך השנה מתקיימים מפגשי פנים אל פנים של כלל הסטודנטים, בקבוצות קטנות או ביחידים עם רכזות התוכנית.

יום עיון שנתי "מערכת החינוך ממשבר לצמיחה"
התקיים ביום שני 23.1.23 בקמפוס מגדל עוז לחצו כאן

הכנסים הארציים של תוכנית רג"ב הם הזדמנות למפגש בינמכללתי בין סטודנטים הלומדים בתוכנית במכללות להוראה ברחבי הארץ. המפגש הוא הזדמנות להיכרות, לשיח על חינוך וללמידה משותפת. בכל שנת לימודים מתקיים הכנס בדגש שונה המותאם לשלב הלימודי של הסטודנטים.
הכנס הארצי השנתי לשנתון א' ממוקד בהיכרות עם סטודנטים הלומדים בתוכנית רג"ב במכללות ברחבי הארץ וביצירת בסיס לשיח חינוכי משותף. הכנס עוסק גם בהיכרות עם התוכנית הארצית וקהילת רג"ב וכן בבניה ובגיבוש של חזון חינוכי.
הכנס הארצי לשנתון ב' מתקיים בשני שלבים, בשלב הראשון במתכונת אזורית בשיתוף עם מכללות נוספות באזור. לדוגמא בשנת תשפ"ב הכנס עסק בנושא למידה רגשית חברתית SEL וכולל סדנה ליצירת תוצרים פדגוגיים בתחום ה-SEL. בשלב השני מתקיים כנס כלל ארצי מקוון ובו מוצגים ומוערכים התוצרים מהכנסים האזוריים.
הכנס הארצי לשנתון ג' מתמקד בנושא כניסה והשתלבות בהוראה לקראת שנת הלימודים הקרבה. במסגרת הכנס מפגש עם מנהלים ממשרד החינוך, הצגת תוכנית ליווי בהוראה מטעם רג"ב, מגוון סדנאות לבחירת הסטודנטים בנושא כניסה להוראה וטקס סיום ופרידה.
קישור לסרטון כנס שנה א' תשפ"ב:
מצורף לינק לצפייה – https://youtu.be/ucmcBZ6xaqY

תאריכי הכנסים הארציים תשפ"ג