דרכי רישום ביבליוגרפיה

ההפניה לביבליוגרפיה תעשה על ידי הערה בעמוד שבו התייחסת אליה בגוף העבודה.

יש להקפיד על רישום מלא ומדויק של המקור שעליו הסתמכת.

ניתן להסתפק בשם מקוצר בגוף העבודה אם מוסיפים מפתח ביבליוגרפי מפורט בסוף העבודה.

שמות הפרסומים יירשמו כדלהלן:

1. ספרים

שמות המחברים או העורכים, [שם הפרק מן הספר – במירכאות], שם הספר, [שם הסדרה – בסוגריים, מספר הכרך], [המהדורה], [המהדיר או המתרגם], מקום ההוצאה ושנת ההוצאה.

הפרטים הבאים בסוגריים מרובעים מתאימים רק במקצת המקרים, ויצוינו במקרה הצורך.

יש הנוהגים להדגיש את שם הספר, ויש המוסיפים גם את שם הוצאת הספרים.

לדוגמה: י' אבינרי, היכל רש"י, מהדורה חדשה מורחבת, ירושלים תש"ם.

נ' אביגד וי' ידין, מגילה חיצונית לבראשית ממגילות מדבר יהודה, ירושלים תשי"ז.

מ' שטרן, 'גזירות הדת של אנטיוכוס אפיפאנס וביטולן', התעודות למרד החשמונאים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב תשל"ג, עמ' 73-47.

2. מאמרים מתוך כתבי-עת וקבצים:

שם המחבר, שם המאמר – במרכאות, שם כתב העת או הקובץ בהדגשה, מספר הכרך, תאריך פרסום, מספרי העמודים של המאמר.

לדוגמה: י"מ גרינץ, 'משלי עלוקה', תרביץ כח (תשי"ט), עמ' 137-135.

ש' גוטמן, 'גמלא – עיר ומחוז בגולן', בתוך: א' דגני ומ' ענבר (עורכים), ארץ הגולן והחרמון, תל-אביב 1993, עמ' 356-339.

3. ערך מתוך אנציקלופדיה:

שם הכותב, שם הערך, שם האנציקלופדיה, הכרך, שנת ההוצאה של אותו הכרך, עמודים.

בסוף כל ערך מופיע בדרך כלל שם הכותב. לעתים מופיע שם הכותב בראשי תיבות, וניתן לפענחן על פי מפתח המופיע בתחילת הכרך.

לדוגמה: ח' תדמור, הערך: 'תגלת פלאסר', אנציקלופדיה מקראית, ח, תש"ם, טורים 430-415.